"ש.ב" ו "ע.ב" הם לא סוכני מוסד רעים !
הורים יקרים ומתרגשים שלום וברכה,
לא משנה כמה פעמים כבר "עליתם" לכיתה א', עם בכור ילדכם או הצעירה בניהם, כל פעם מחדש ההתרגשות בשיאה , ובצדק !
12 שנים באותה מערכת, אותו מנגנון, אותה צורת חשיבה, אותם דרישות, אותם גבולות, אותו סולם הערכה, אותם ערכים ואותה תרבות למידה.
שעורי הבית גם כן מלווים אותנו לאורך כל הדרך ולהכנתם תפקיד חשוב מאוד בחיי התלמיד: חזרה והפנמה של החומר הנלמד בכיתה, התמודדות עצמאית עם נושא חדש, יצירתיות והבעה אישית , העמקה, היכולת לטעות (!) ולתקן ועוד.
אחת השאלות הנשאלות ביותר בהקשר זה מהורים חדשים או ותיקים (במיוחד כאלה שמרגישים שטעו בגישה עם הילדים הגדולים יותר) היא מה התפקיד שלנו כהורים בנוגע לשיעורי הבית של ילדנו ?!
דיאלוג עם שיעורי הבית :
תהיו אך אל תהיו- זו המטלה הכי גדולה שלכם ההורים בהקשר זה! אני נתקלת רבות בתופעה של הורים היושבים (פיזית) עם ילדיהם להכין את שעורי הבית. החל מהוצאת המחברת והקלמר מהתיק ועד תיווך מלא בשעורי הבית. ט-ע-ו-ת ! ! ! והרגל שיהיה מאוד מאוד קשה להיפטר ממנו. המסר המרכזי בהתנהגות זו , שלנו ההורים, היא : אתה לא יכול לבד, אני לא סומך עלייך, אתה לא מספיק טוב, פגיעה בעצמאות של הילד והרשימה עוד ארוכה. מה אנו משיגים בישיבה צמודה בעת הכנת השיעורים ??? מחברת מסודרת, תשובות מדויקות, הכנה מלאה של שיעורים ?! כל אלה חסרי משמעות וערכם מתבטל לעומת הנזק הרגשי והפגיעה בערך העצמי ובמסוגלות של הילד !
אז איך בכל זאת מצד אחד נשארים בשליטה ובמעקב אחר שיעורי הבית של הילד ומצד שני מעצימים אצלו את תחושת האחריות והעצמאות ?!
בתשובתי אתייחס להורים הנמצאים עם הילדים בבית בעת הכנת השיעורים, ולהורים שילדיהם בצהרון / שמרטף / סבא סבתא ועוד.
מועד הכנת שעורי הבית חשוב מאוד ! כשהילד חוזר מביה"ס תאפשרו לו לנוח, לשחק מעט ולאכול ארוחת צהריים. הפסקה של שעה עד שעה וחצי מרגע שהילד חזר מביה"ס היא מושלמת. לאחר מכן הילד פנוי ומוכן למשימה. אני לא ממליצה לעשות את שעורי הבית בשנייה שהילד נכנס הביתה. הריכוז והיעילות של השיעורים יפגעו. כמו-כן, אני גם לא ממליצה לדחות את שעורי הבית לאחר הצהריים ובטח ובטח לא לשעות הערב . כמות הגירויים אחר הצהריים היא מאוד גדולה ואם הילד ירגיש שהוא "מקריב" פעילות חברתית או מפסיד תכנית אהובה שעורי הבית יהפכו ל "עונש" ולחוויה שלילית ומעיקה.
בעת הכנת שיעורי הבית הסביבה הלימודית צריכה להיות מזמינה ומאפשרת. לדוגמה, טלוויזיה ומסכים למיניהם סגורים, ישיבה על כיסא מול שולחן ותאורה מתאימה.
דבר חשוב נוסף הוא ללמד את הילד "לנהל" את שיעורי הבית, כלומר, לפני התחלת השיעורים לארגן את כל הספרים והמחברות הנחוצים ולוודא שהוא יודע מה המטלות בכל מקצוע. אנו מנסים למנוע "טיולים" בבית ולטלפון כדי לברר או לחפש דברים. למדו ותרגלו עם הילד לעשות את כל הסידורים בטרם "ה" ישיבה לשולחן. מטרתנו היא ליצור שעת עבודה איכותית ולמנוע ככל האפשר הפרעות, הסחות וחשיפה אפשרית לגירויים מזדמנים הפוגעים ברצון של הילד ללמוד באותו זמן נתון ומעודדים אותו לסיים את שעורי הבית במהירות על חשבון איכות.
הורים הנמצאים עם ילדיהם בבית בעת הכנת השיעורים : ראשית והחשוב מכל, תתנו לילד מרחב עבודה עצמאי ! אל תהיו נוכחים פיזית בחדר או במקום הישיבה של הילד בעת הכנת השיעורים בצורה רציפה ותעבירו לילד מסר מאוד ברור : שיעורי הבית הם בשבילך ולמענך, ואני כאן לכל שאלה שתהיה לך ! הילד מנהל בצורה עצמאית את הכנת השיעורים ואנו נמצאים ברקע לעזרה ותמיכה בעת הצורך. אני בטוחה שתתקלו בתחילת הדרך בתופעה בה הילד קורא לכם לכל שאלה ושאלה. במקרה זה אל תענו ישירות על שיעורי הבית, אלא תתעקשו להבין מה השאלה שלו. לא מה השאלה בשיעורי הבית, אלא מה אתה לא מבין ?! בדרך זו אנו "מכריחים" אותו לקרוא באמת את השאלה (כדי להסביר לנו במילים שלו מה הוא לא מבין) ומאחר שסביר להניח שהוא מבין אך מעט מתעצל או מעדיף שאמאבא יענו במקומו, באמצעות דיאלוג זה, הוא יפסיק לקרוא לכם, אלא "בזמן אמת".
להורים הרושמים את ילדיהם לצהרון מומלץ מאוד לבדוק ולוודא מתי והיכן הילדים עושים את שעורי הבית. אחת התלונות המרכזיות מהורים היא שצוות הצהרון עושה לילדים את השיעורים, עונה להם על השאלות ולא מאפשר לילדים להפיק את המרב מתהליך הלמידה העצמאי. כאן המקום שלכם להיות מעורבים מאוד ! תשאלו, תוודאו ותהיו בטוחים, גם מול צוות הצהרון וגם מול הילדים, שהם אכן עשו בצורה עצמאית את שיעורי הבית! וכמובן במידת הצורך להתערב ולשנות.
וכדי להיות בשליטה ובבקרה על שיעורי הבית של ילדכם, תפנו לכם זמן קצר, אפשרי מיד כשחוזרים הביתה מהעבודה והצהרון, ותעברו ביחד עם הילדים על השיעורים שהם עשו באותו יום. המסר לילד בפעולה זו הוא מעורבות ואכפתיות שלכם ההורים, ולא שיפוטיות. כאשר אתם נתקלים בשאלה שהתשובה עליה אינה נכונה תנהגו בהתאם למצב באותו רגע נתון. לדוגמה, אם הילד משדר רוויה בכל הנוגע להכנת השיעורים, ואם יש הרבה טעויות אתם יכולים להעיר את תשומת ליבו לטעויות ולשוחח בקצרה על התשובות הנכונה, אבל בשום אופן לא למחוק הכל ולהושיב אותו ל "סֶשֶן" נוסף של הכנת שיעורי בית! אם אתם רואים רק שאלה אחת שהוא דילג עליה או טעה בה, שוב , בהתאם ליכולת של הילד לשבת ולתקן, בהחלט ניתן להציע לו לעשות אותה שוב.
אחד הדברים המעליבים ביותר זה לקחת מחק ולמחוק את כל מה שהילד כתב. הוא עבד, עמל, חשב, יצר ואנחנו באים ופשוט מבטלים הכל ?! ניתן לפתור זאת על ידי בקשת רשות מהילד למחוק משהו נקודתי אך הטוב ביותר שהוא יעשה זאת לבד. וגם אם הוא טעה, זה בסדר ! זה חלק מתהליך הלמידה הדידקטי והרגשי יחדיו.
הורים שעולים לראשונה לכיתה א' : מתן השיעורים בכיתה א' מאוד ברור לילדים. לדוגמה, הם מקיפים בעיגול את העמודים בספר / חוברת, המורים כותבים בפורום כיתתי את המטלות, הילדים זוכרים מה עליהם לעשות ועוד. בתקופת המעבר וההסתגלות לכיתה א' תתווכו ותעזרו בתהליך הכנת שיעורי הבית של הילדים מעט יותר מהמפורט למעלה, אך חשוב מאוד מאוד להרפות בהדרגה, כך שלאחר החגים הילד יהיה מסוגל לעבוד בצורה עצמאית למעט הנוכחות ההכרחית שלנו ההורים בתיווך מול פורום כיתתי ובהתאם לדרישות המורה.
שיעורי הבית הם לא "עונש" והם ממלאים תפקיד, לימודי ורגשי, מאוד חשוב בחיי הילדים. תנצלו זאת להעצמת הילד ולהעברת מסרים חיובים בכל הנוגע ליכולות שלו, לעצמאות ולאמון שאתם נותנים בו.
